ביום 31.10.14 דחה בית המשפט המחוזי מרכז- לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"מ 8495-03-13 חן המקום בע"מ נ' עיריית פ"ת, תובענה מנהלית שהוגשה כנגד עיריית פתח תקווה על ידי חברת חן המקום בע"מ לקבלת פיצויי קיום בגין נזקים שנגרמו לה לכאורה כתוצאה מהחלטת העירייה שלא לבחור בהצעתה כזוכה במכרז להפעלת תחנת מעבר לטיפול בפסולת.
בתנאי המכרז נקבע כי כל אחוז נוסף של הגדלת שיעור ההפרדה ומיון הפסולת למחזור מעל ל-10% הבסיסיים בהצעה, יזכה את המציע ב-2% נוספים בניקוד. הוועדה המקצועית ציינה כי יש יסוד סביר להניח שהתובעת לא תוכל לקיים את התחייבויותיה להשגת שיעור ההפרדה שהציעה, ומשכך הומלץ לזמן אותה לשימוע. התובעת נקבה באחוזי מחזור גבוהים בהצעתה ומשוועדת המכרזים לא שוכנעה ביכולתה לעמוד באחוזי מחזור אלה, אף לא לאחר שימוע שערכה לה, וסברה כי נקבה בהם אך ורק כדי לקבל את תוספת הניקוד כאמור, בחרה בהצעה אחרת כזוכה.
במסגרת התובענה טענה התובעת כי, החלטת ועדת המכרזים של העירייה הייתה מנוגדת לדין, לתנאי המכרז, לנתונים שהוצגו לעירייה, לחוות דעת הוועדה המקצועית ולעיקרון המידתיות. על כן, כך לטענתה, על בית המשפט הנכבד היה לפסוק לה פיצויי קיום בסך של כ- 3 מיליון ש"ח.
לאחר שבחן בית המשפט הנכבד את טענות הצדדים והראיות שהובאו בפניו, פסק כי התובעת לא הוכיחה במאזן ההסתברויות כי היא הייתה הזוכה במכרז לו הייתה מקבלת את הניקוד שלו היא זכאית לטענתה בגין הגדלת שיעור ההפרדה והמיון ולכן דחה את התובענה לפיצויי קיום, ורק פסק לה החזר הוצאות רכישת חוברת המכרז, הערבות וחוו"ד מקצועית להצעה בסך כולל של כ- 22,000 ש"ח בלבד, בשל כך שלא נקבעה "תקרה" לאחוזי המחזור בנוסח המכרז.